ירושלים-מציאות וזכרון

״במשך כל שנות יצירתי ציירתי מתוך התבוננות וקשר למקום. חיפשתי את האופי הנצחי של העיר בטבע, בפני העיר הקמוטים ולא באתרים היסטוריים. התמקדתי בנפתולי המדרונות,במרקמים הבלתי מכוונים, באותות הזמן והאקלים הטמונים בם. התרכזתי באור…

בתחילת ה״אינתיפאדה״ והפיגועים שהתלוו אליה חשתי מאוימת ביושבי מול חזיונות הנוף המרהיבים של ירושלים. לפתע הנופים הללו עוררו בי זיכרונות אישיים סמויים פרטיים עם משקעים יהודיים שהחלו להבקיע עתה אל פני השטח: פסי הרכבת במושבה הגרמנית, גדרות התיל…החילותי לארוג מציאות עם זיכרון מסויט. הנופים הירושלמיים שאני מציירת לאחרונה טעונים בזיכרון היסטורי שקשה לי לחמוק ממנו…מתהווה אצלי איזה מתח מקשר בין ירושלים לאושוויץ, בין ההווה לעבר…״