אוצר: אריק מירנדה

אורי שטל עוסק בעיקר בציור, אולם אין הוא מגביל עצמו למדיה זו בלבד. עבורו, בדים מתוחים הם שווי-ערך למפיות בד המוטלות על צנצנות, או לצלבי עץ מוכתמי צבע אשר נקלעו לדרכו.
בציוריו הוא תר אחר המקום העדין - שבין זוועה ופורענות, לפנטזיה נאיבית. על המשטח הציורי הוא מותח קצוות עד לנקודה בה העונג הוא גם כאב ובסבל יש מנה גדושה של רוך.
שטל מערבב בעבודתו חומרי חיים. אולי אלו אינם החיים שלכם, אבל בהחלט החיים שלו: אלילות נוער שכובות על מכוניות בשולי הדרך; שפנים או ארנבים בטבע; מפלצות ילדוּת המאיימות על נסיכות זהובות שיער, קרות מקרח.
את תולדות האמנות מכיר שטל לעומק. גם את השיח הביקורתי למד והפנים. אורי גם יודע לצייר אך הוא אינו מניח לשום משקולת להכביד את רגליו, וכמו במוסיקה שהוא יוצר, גם בציוריו מתערבב הכל לכדי רעש מתוק, לכדי חוקיות פרטית משלו –
לשפה הנגמעת בשקיקה.

אריך מירנדה, מאי 2009

אודות אורי שטל