אורנה מילוא – משהו כתוב שם

פתיחה: שבת, 13.06.2009, נעילה: יום ראשון, 12.07.2009

אוצרת: אירית לוין

בין שירה לציור – מפגש בין מיכל גוברין ואורנה מילוא עם צאת ספרן "אמרה ירושלים" - יום ד', 17.6.09 בשעה 19:00.
שיח גלריה בהשתתפות דורון ליבנה, אבי מאיו ואירית לוין - יום ה', 2.7.09 בשעה 19:00.

התערוכה עוסקת בנושא המחסום, שלו מקום מרכזי בעבודותיה של אורנה מילוא מזה שני עשורים.
את דימוי המחסום חוקרת האמנית – הן מן הצד התיאורטי והן מן הצד הייצוגי – בקשת רחבה של הקשרים, בציור, רישום, מיצב ומיצג ובאופנים שונים של דיאלוג בין מילה לחומר.
עבודותיה של מילוא מעלות שאלות קיומיות בדבר המתכלה והחולף, כמו גם בדבר הזיכרון ואפשרויות התקיימותה של היצירה בו. במטאפורות טקסטואליות וציוריות, בכוריאוגרפיה אניגמטית, לוכדת האמנית תנועה וזמן, מצרפת מקצבים מנוגדים ורצפים משתנים. היא מפגישה בין מכלול דיסציפלינות ומדיה: ציור, תיאטרון, יהדות ושירה.
ניתן לציין מספר מאפיינים המלווים את יצירתה של מילוא לאורך השנים: חיפוש ומחקר במגווני המדיה; עיסוק בשפה, בפירוקה ובהרכבתה מחדש לשם יצירת הקשרים חדשים; התייחסות חופשית אל התנ"ך כמקור שירה; בדיקת היחסים בין כתיבה לציור, והגבולות בין המילולי לחזותי; עיסוק בחסימה בחלל ובאור וכן בייצוג הזמן – או בהצגתו בציור. בתערוכה נבדקים יחסי הגומלין שבין מצעיו השונים של הציור לבין תכניו – בדיקה השופכת אור משתנה על מוטיב המחסום.

התערוכה מלווה בקטלוג.

עודד בלילטי – מחבואים

פתיחה: שבת, 13.06.2009, נעילה: יום ראשון, 12.07.2009

אוצר: אלכס ליבק

מזה שנים שעודד בלילטי מתעד את המציאות עבור העיתונות הכתובה. בין הנושאים המרכזיים בעבודתו נוכח תיעוד החומות/ גדרות. בטיפוסו התכוף מעבר להן, גילה בלילטי כי יותר משהן מסתירות, מגלות הן עצמן לא מעט על המוסתר מאחוריהן, ולעיתים אף יותר מכך.

בשנת 2008, לאחר זכייתו בפרס פוליצר לצילום חדשותי (2007), הוצב בלילטי כצלם סוכנות הידיעות AP בסין. כשנה התגורר בעיר בייג'ינג, שהיתה כמרקחה לקראת המשחקים האולימפיים. העיר שהשתנתה מול עיניו בדרמטיות- על מפלצות הבטון המערביות שצצו ועלו בה מדי יום, היוותה עבורו ביטוי להרס ולזניחה של התרבות והמרקם האנושי המקומי לטובת מה שנראה לו כאריזות מתנה שכוונו במהותן למערב: מהודרות מבחוץ, ריקות ואפורות מבפנים.
אל מול האפרוריות היומיומית של בייג'ינג נחצבו הבניינים החדשים בהדרם ובצבעוניותם, כמו מעידים על כמיהה להידמות ככל הניתן למערב ובתוך כך מייצרים תמונה סוריאליסטית.
הניגודיות האימננטית בסך עבודותיו – בין צבעים, בין נושא לרקע, מציאות ודמיון, שמאל וימין – נכחה בכל, כמו המתינה לו לתעודהּ.

עודד בלילטי הוא זוכה פרס פוליצר לצילום חדשותי לשנת 2007.

אורי שטל - זרע הפורענות

תערוכה מס. 6 בסדרת נדבך 15

פתיחה: שבת, 13.06.2009, נעילה: יום ראשון, 12.07.2009

אוצר: אריק מירנדה

אורי שטל עוסק בעיקר בציור, אולם אין הוא מגביל עצמו למדיה זו בלבד. עבורו, בדים מתוחים הם שווי-ערך למפיות בד המוטלות על צנצנות, או לצלבי עץ מוכתמי צבע אשר נקלעו לדרכו.
בציוריו הוא תר אחר המקום העדין - שבין זוועה ופורענות, לפנטזיה נאיבית. על המשטח הציורי הוא מותח קצוות עד לנקודה בה העונג הוא גם כאב ובסבל יש מנה גדושה של רוך.
שטל מערבב בעבודתו חומרי חיים. אולי אלו אינם החיים שלכם, אבל בהחלט החיים שלו: אלילות נוער שכובות על מכוניות בשולי הדרך; שפנים או ארנבים בטבע; מפלצות ילדוּת המאיימות על נסיכות זהובות שיער, קרות מקרח.
את תולדות האמנות מכיר שטל לעומק. גם את השיח הביקורתי למד והפנים. אורי גם יודע לצייר אך הוא אינו מניח לשום משקולת להכביד את רגליו, וכמו במוסיקה שהוא יוצר, גם בציוריו מתערבב הכל לכדי רעש מתוק, לכדי חוקיות פרטית משלו –
לשפה הנגמעת בשקיקה.

אריך מירנדה, מאי 2009

אנסטסיה בן יעקב – התהוות: יש מ-יש, יש מ-אין

פתיחה: שבת, 13.06.2009, נעילה: יום ראשון, 12.07.2009

אוצרת: רות אפטר-גבריאל

פתיחה נוספת ביום חול - ראשון, 14.6.09, בשעה 17:00.
שיח גלריה עם האמנית ועם אוצרת התערוכה - שבת 20.6.09 בשעה 12:00.

אנסטסיה בן-יעקב מנהלת בעבודותיה דיאלוג מתמשך עם אמני רנסנס בולטים, ביניהם פיירו דלה פרנצ'סקה, ולאסקז וורמיר. בעודה מוודאת כי המקור הרנסנסי ניתן לזיהוי בציורים בבהירות, מחליפה בן-יעקב את הפרסונה של הציור בדמותה שלה ובמעגל המיידי של משפחתה. כך היא ממזגת בין ההווה והעבר, כאשר אל הדיאלוג הצורני מתווסף גם מימד של אינטראקציה בזמן.
עבודותיה של אנסטסיה בן יעקב הן תוצאה של חשיבה אמנותית מורכבת. נושאים כגון הנוכחות האלוהית, המיוצגת בציורים על ידי אותיות ומילים מתוך תפילות עבריות; איקונוגרפיה רנסנסית ידועה; האמנית ומשפחתה הקרובה; האמנית אל מול הטבע, הטבע הדומם והנוף – משמשים אותה ליצירת מציאות ציורית רבת-שכבות ואניגמטית, המתייחסת בה בעת אל הממשי ואל הנסתר.

התערוכה מלווה בקטלוג.