אופיר ברק

סדרת העבודות של אופיר ברק, דרך הזמן, הממוקמת בזמן לא מוגדר ובמרחב בלתי מוכר, עוסקת במהות ההמתנה. בעולם המערבי, הרגעים השקטים שבין לבין נחשבים חסרי משמעות, לעתים אפילו כבזבוז זמן. רגעים שאינם בעלי חשיבות יתרה המפרידים או מחברים אותנו לרגעים בהם אנו מרגישים “חיים”.

 באמצעות צילום מדויק, שקט ועוצמתי מבקש ברק לבחון מחדש את התגובה הקוגניטיבית של ההתבוננות, של מבט מודע נטול שיפוטיות. הוא שופך אור חדש על רגעים מעין אלו בשכונת מאה שערים בירושלים, קהילה סגורה עתירת סודות, טקסים ואמונות הזרות לאדם מן החוץ, תוך שהוא נוקט גישה צילומית המאזכרת את אופן ההתבוננות של צלמים קלאסיים. בדומה לרוחות המנשבות בין סמטאות השכונה, הרוח החמה הפורצת מן העבודות מאפשרת לצופה להתבונן במרחב זה באופן אנושי. כמו דייג ותיק וסבלני, ברק מצליח ללכוד רגעים מכריעים, המחדדים תחושה חמקמקה שבין ייאוש לאמונה.