אנגל סרגיי

הדג הוא הנושא המרכזי בעבודותיו של אנגל בשנים האחרונות. לצד החיבור האישי והאינטואיטיבי שהוא חש אל נושא זה, הפנייה לדגים קשורה עבורו במשמעות המיסטית, הנסתרת והחבויה של הדג בדת היהודית. ביהדות זוכה הדג למימד של קדושה, כאשר הוא משול לאדם המתבונן ומעמיק בתורה. בעוד המלומדים העוסקים בצד הגלוי של התורה מושווים לחיות האדמה, המלומדים המתבוננים בה לעמקה משולים לדגים השוחים במים. ההתקרבות אל הדג – למשל על ידי אכילתו, נתפסת כמקדשת, כספיגה של ניצוץ מיסטי.
בתערוכה מציג אנגל סדרות ציורים באקריליק ורישומים בדיו על נייר. כל סדרה מייצגת רעיון הנגזר ממוטיב הדג, והקשרים בין הסדרות ובתוכן יוצרים מעין סיפור, הנבנה בין ייצוג אחד למשנהו.
עבודותיו מתארות בני-כלאיים – חציים אדם וחציים דג, כאשר הגבול ביניהם הולך ומתערפל. העמימות המכוונת מצד האמן ‘מפנה מקום’ לדיאלוג בינו ובין הצופה ופותחת צוהר לקריאות מגוונות.