גונן סמדר

אפשר להסתכל על תצלום כמנהרה, תעלה המנתבת את הצופה ישירות אל מושא הצילום. פעולה ההופכת את התצלום עצמו לשקוף, לא קיים. לעיתים התצלום מבקש להפוך לחפץ דו מימדי, שטוח, עצמאי, ללא רפרנט, חי בזכות היותו הוא עצמו ועצמו בלבד, חפץ המנטרל את המקור המתבקש שלו, לקבל זהות נבדלת. סמדר גונן מדברת צילום בעזרת מושגים מדיסציפלינות שונות, היא מלבנת, מנתחת, מרכיבה ומפרקת את מושא הצילום ומותירה את התצלום “לבד”.