אובייקט ישראלי / עניין של זמן
אוצרת: צופיה דקל
28 בדצמבר, 2002 — 15 בפברואר, 2003
האמנם קיים שיח בין החפצים/האובייקטים לבין הזהות הישראלית?
כ-30 אמנים ויוצרים מתמודדים בכלים אמנותיים עם השאלה – מהי זהות/ תרבות ישראלית? האומנם האמנות והאמנים משקפים את מאפייני החברה הישראלית: כושר האילתור, החוצפה, הקומבינות, חוסר הפורמליות וחוסר הגבולות, האגרסיביות, התיחכום, האקלקטיות – מזרח ומערב ומה שביניהם, הנדודים והסקרנות.
יצחק דנציגר התבטא בעניין הקושי בהגדרת הזהות הישראלית דרך האובייקט האמנותי:
“קח למשל את רוברט ראושנברג, האמריקאי הצעיר שזכה בפרס בבינאלה לציור בוונציה. מה הוא מצייר? בקבוקי קוקה-קולה. סימבול של השגרתי, של אורח החיים האמריקאי. ואני מקבל את זה כאמנות בשבילו, אני מסכים איתו. אך פה בארץ, אין בקבוק הקוקה-קולה תופס אותו מקום, אותה חשיבות. הרוצה להיות מעודכן כאן, ימצא לו סימבולים משלנו. לו נטל מישהו מדליונים שהוצאו פה לצורכי פרסומת, חוברות הדרכה “בואו לישראל” ועוד כל מיני בוקי-סרוקי כאלה, והיה הופך כל זאת לקולאז’ ענק, לבליל המכיל את כל הבלגן, כולל קבר רחל וכל השאר, הייתי אומר – זה מקביל לבקבוק הקוקה-קולה, פה. אגב, זה רק עניין של זמן עד שמישהו יעשה את זה כאן. אז נוכל להיות משוחררים למראה דברים שבקשר אליהם מכריחים אותנו כעת להרגיש רגשות מעורבים”.
ואכן, דרך האובייקטים, עבודות הוידיאו, הסאונד והמודלים שיוצגו בתערוכה ננסה לעמוד על מידת הרלוונטיות שלהם בחקירת סוגיות מקומיות כמו סובלנות, שוויון, רב-תרבותיות, דת ומקומיות, חילוניות ובין-לאומיות, גיאוגרפיה וטופוגרפיה. כמו כן ייבדקו הללו כמשקפים את מאפייני החברה הישראלית: כושר אילתור (חוצפה, קומבינה, לא פראייר), חוסר פורמליות (חוסר גבולות: אישי, חברתי, אינטימיות), ניכוס תרבותי (צבר, פלאפל), אגרסיביות (מצ’ואיזם, בטחוניזם), תיחכום (הראש היהודי ממציא לנו פטנטים), אקלקטיות (נוסטלגיה מערבית בצד אוריינטליזם ומה שביניהם), ניידות/ נדודים או סקרנות/ ספקנות ועוד.
כאמור 30 יוצרים הוזמנו להציג בתערוכה , אדריכלים, מעצבים ואמנים. חלק מהעבודות יוצרו במיוחד לתערוכה זו. מרי לו לוין תציג לדוגמא את אולם הנוחתים בשדה התעופה בן-גוריון, שלמה וזאנה יציג קטע ערוך מהמופע “בן ממשיך” ויתייחס לארכיטקטורה כמכוננת חברה בעלת מאפייני זהוי כלכליים מעמדיים, בלו סימיון בעבודתו מתייחס לריטואלים היהודיים/ישראלים בית קברות/חתונה. טל אמיתי מתייחסת בעבודתה לתופעה תרבותית אסתטית המציפה את המרחב הציבורי והפרטי תופעת הסטיקרים וכן הלאה.
היוצרים המציגים: אופיר גלעד, אמיתי טל, בוקובזה אליהו אריק, ברג אדם, ברקן שי (עיצוב), גוגנהיים דוד ומולכו יואב (אדריכלות), גורן הגר, גושן ערי (אדריכלות),גכטמן גדעון, דביש בן משה מרב, דדון ג’וזף, דה לנגה חנן (עיצוב), וזאנה שלמה, זינגר נקודא ודנה, טרזי עזרי (עיצוב), כהן קידר רחל, לוין מרילו, ליפשיץ רביב (עיצוב), לקר בוריס, מוריה יעל וברניר סיגל (אדריכלות), סימן טוב אורית ופנחס דורון (אדריכלות), פוטשובצקי רבקה,פומגרין חנן פינצ’וק ברד ולוכסמבורג בובי (אדריכלות), פיינרו בלו- סימיון ובר-שי אביטל, פלדה אילנה והנס (עיצוב), פרסטר רעות, קומרובסקי ארז (עיצוב), רבינוביץ ישראל, רבינוביץ נועם, שהם דינה ופרח חנא (אדריכלות).