שלו ריקה

נפטרה בשנת 2010

נולדתי בקבוצת כנרת, וכנרת והכנרת, ההרים סביב והאור מלווים אותי תמיד. בילדותי, העבודה הייתה ערך עליון, וימי ציור לציירים לא נתנו.

כשביקשתי מאבא שלי, אהרון שידלובסקי ז”ל לשאול בשבילי על זמן ציור, אמר לי שיש אנשים שרוצים לקרא ספר ויש אנשים שרוצים לשתות בירה, ויש אנשים שרוצים לצייר. ידוע הספור על אהרונציק גלעדי ז”ל, חבר קיבוץ אפיקים וצייר נפלא, כשכבר נתנו לו יום ציור היה הולך לסטודיו עם בגדי עבודה וסולם על כתפו, כדי שלא יקנאו בו.

ואני הקטנה קבלתי רק ימי גשם.

וכשהייתי חוזרת מבית הספר לשליש יום עבודה אחר הצהריים, הייתי מצפה מכל ענן קטן שיתחיל להוריד גשם (עבדתי בשדה).

והגשם בעמק הירדן לצערי לא יורד הרבה.

רק כשיצאתי אחרי מלחמת השחרור בשליחות “עליית הנוער” לבית ילדים בצרפת אחר כך בפריז, נכנסתי ללמוד בגרנד-שומייר. כשכמעט גמרתי את השבוע הראשון מול המודל, שאל אותי הפרופסור (שמגיע יום לפני סיום הציור)- אם נפלתי מהירח, ואז עוד לא היה שום אדם על הירח (מלבדי) ורק כשחזרתי ארצה, למדתי 5 שנים בביה”ס הגבוהה לציור. אחרי כן הייתי תלמידה של רפי לביא וכשסיימתי, אמר לי שקלטתי הכל ולא גנבתי ממנו כלום.

ועד היום ההשראה מלווה אותי כמעט רק בנוף.

לימודים והוראה

תערוכות קבוצתיות

תערוכות שלושה אמנים

תערוכות יחיד

מכון כרם ירושלים 1981
גלריה אלון ירושלים 1982
בית-האמנים ירושלים 1983
בית-האמנים ירושלים 1995 נופים וריתמוסים

תערוכות 33×33 תערוכות משותפות 1.1.2000
בית גבריאל 30.8.2001 כל האור הזה

תיאטרון ירושלים 9.11.2001 ריתמוסים בנוףבית הארכה על-שם רבין10.3.2002