תערוכות רצות « The Jerusalem Artists House - בית האמנים בירושלים

תערוכות רצות

טליה ישראלי, ללא כותרת, 2020, טכניקה מעורבת על עץ, 22X40 Talia Israeli, Untitled, 2020, Mixed media on wood, 22x40

פתיחה:
שבת, 29 אוגוסט 2020

נעילה:
שבת, 7 נובמבר 2020


טליה ישראלי

אחד ההרים

אוצרת: יעל כץ בן שלום

 

תערוכתה של טליה ישראלי מורכבת מעבודות במנעד שבין שחור ללבן: ציורים גדולים וסכמטיים על בד מצטרפים לרישומי נוף קונטרסטיים על לוחות עץ בפורמטים קטנים. באמצעות פרקטיקה של דגימה מרפרודוקציות של פרסקאות רנסנסיים נגרעים מן הדימוי המוטיבים הנוצריים, בניסיון לחלן אותו: להישאר עם הנוף לבדו ולבחון את הרושם שהותיר, ובד בבד – לענות על החֶסֶר, לשמר נקודת התייחסות היסטורית למיתוס, את הכמיהה למקום הנכסף, למתוח אותו עד למרחב שבין “דיסני” לפילם-נואר. ישראלי בוחנת פערים אלו באמצעות כוחו המהפנט של קו יד מפותל בשחור, החורט את צעקתו האילמת של הנוף, ובמקביל – מתוך ציור היברידי, המכיר בפרספקטיבה כהישג הגדול של הרנסנס, אך פונה לאחור אל עבר ההשטחה באמצעות טכניקת גרפיטי. טיזרים של איקונוגרפיה נוצרית מאפשרים לישראלי להרהר על מעמדו של הכתם, המשתחרר מן ההילה הדתית ומכוון אל המופשט.

מגדלנה חפץ, פרט מתוך אלף ספל ועוד ספל, מיצב, 2019-20, חומר שרוף  וגלזורה

פתיחה:
שבת, 29 אוגוסט 2020

נעילה:
שבת, 7 נובמבר 2020


מגדלנה חפץ

אלף ספל ועוד ספל

אוצר: אילן ויזגן

בתערוכתה הנוכחית מציגה מגדלנה חפץ שתי עבודות גדולות מן השנתיים האחרונות: הצבה, המתייחסת לסיפורי אלף לילה ולילה ומורכבת מ-1,001 ספלים, שנוצרו בתהליך ידני מסורתי, ועבודה דמוית כדור, עטוי שברי חרס. להצבה המרכזית בחרה חפץ בצורה הבסיסית ביותר הנלמדת בשיעורי קדרות – הצילינדר, ובתכליתו הראשונית – הספל. על כל ספל טבעה מספר בסדר עולה, באופן המקנה לכל אחד מהם ייחוד משלו בתוך ערמת הפרטים. האסוציאציה לשואה אינה מקרית; מטרת המספר היא למחוק את זהותו של היחיד. הספלים מונחים בערמות ויוצרים נוף אנושי; אוסף של יחידים, שעל אף ייחודיותם, הם מהווים קבוצה החולקת גורל משותף.

מפגש גלריה: מגדלנה חפץ מדברת על התערוכה


עודד זידל, אנחנו, 2020, אקריליק על בד. צילום מיכאל עמר

פתיחה:
שבת, 29 אוגוסט 2020

נעילה:
שבת, 7 נובמבר 2020


עודד זידל

אנחנו

אוצר: אילן ויזגן

בתערוכה זו מציג עודד זידל ציורים חדשים, דיוקנאות אישיים ודיוקנאות קבוצתיים, רובם נוצרו בצל מגפת הקורונה. הציורים מבוססים כולם על תצלומים, שצילמה אשת האמן; תצלומי סלפי ברוח הזמן, שאותם הופך האמן לציורים על בד ברוח הדיוקנאות והסצנות האנושיות המוכרות מתולדות האמנות.

זידל מרחיב את עיסוקו בציור דמויות לאחר שנים שבהן היה מזוהה בעיקר עם ציורי אתרים ריקים מאדם. בציורי הדיוקן ניכרת השפעה או התייחסות לציוריו של אורי ריזמן: שימוש מועט בהצללה, השטחה של קפלי הבד, נגיעות הכרחיות בתווי הפנים לשם אִפיון הדמות, ותו לא. אבל לציוריו של זידל ייחוד משלהם. אין זה ציור ישיר של מודל, אלא ציור מתוך תצלומים, שצולמו בנסיבות ביתיות ופרטיות או באירועי פתיחה של תערוכות.

Lital Mor, Dot to Dot, 2017, ink injection, 30x40 ליטל מור, נקודה לנקודה, 2017, הזרקת דיו, 30x40

פתיחה:
שבת, 29 אוגוסט 2020

נעילה:
שבת, 7 נובמבר 2020


ליטל מור

תחת השמש הקופחת

אוצר: מארק יאשאייב

תערוכה בסדרת נדבך 22

עבודותיה של ליטל מור חושפות רגעים חסרי משמעות לכאורה, המועלים לדרגת נוכחות ייצוגית, כזו הזרה לצופה בהקשר של תערוכת אמנות. הדימויים מבקשים להתעמת עם התפישה ההיררכית של “גבוה” ו”נמוך” ומציבים את הצופה מול מושגים, כגון שעמום, חזרתיות, בינוניות והתפשרות. בדומה למרסו, גיבור ספרו של אלבר קאמי, הזר, מור שואפת לערער “את שיווי המשקל של היום” באמצעות הצבעה על הארעי, החולף, הזניח. עבודותיה מתארות רגעי שגרה ומעוררות לא אחת תחושת דז’ה-וו. היא מאתרת בהתמדה את רגעי ה”כלום”, החולפים על פנינו במרוץ החיים, ומצביעה עליהם; נוטלת רגעים מופשטים וטוענת אותם במשמעות קיומית.